מחפשים ג'וב בהייטק ישראלי? תעברו לפולין

מחקר חדש שמשווה בין רמות השכר של מפתחים ישראליים ומקביליהם מעבר לים, פורסם במגאזין ‘Geek Time’ בישראל ויש בו כדי להסביר את הזינוק החד שחל בשנה החולפת במספר המועסקים על ידי חברות ישראליות מעבר לים;

כולם מגדירים את ישראלים כ”אומת הסטארטאפ”, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר חברות פוזלות הצידה ובוחרות להעביר את פעילותן לחו”ל. אז נכון, המוחות מאחורי הטכנולוגיה הראשונית הם אמנם ישראלים, אבל אלו שבסופו של דבר ממשיכים לפתח אותה – לאו דווקא. כמובן שאחת הסיבות לכך היא הפרשי השכר והאפשרות לחסוך לא מעט כסף בהעסקת מפתחים ממדינות מזרח אירופאיות או אפילו הודו.

לא מעט חברות הייטק ישראליות פתחו בשנים האחרונות סניפים בפולין והדרישה לאנשי הייטק במדינה גבוהה במיוחד נוכח נכונות של הרבה חברות בינלאומיות ותאגידים לגייס אנשי תוכנה בפולין. בין התאגידים הבינלאומיים שפועלים בפולין: אינטל (גדנסק) מעסיקה לא מעט דוברי עברית בתחום המכירות ומשאבי אנוש, אמזון (גדנסק), HP (וורוצלב), לופטהנזה ותאגיד הצוללות הגרמני טינסקורפפ מפעילים מרכזי תוכנה בפולין ואפילו פייסבוק מפעילה באמצעות חברות קבלן מוקדי העסקה בפולין. בגדנסק, למשל – מועסקים נציגים המטפלים בדיווחי גולשים על פוסטים פוגעניים (בכללם – דוברי עברית וערבית.

הילה חיימוביץ׳, פרסמה במגאזין הטכנולוגיה Geek Time, את נתוניו של דו”ח חדש שנערך על ידי יחידת המחקר של חברת אתוסיה, וממנו עולה כי בזמן ששכרו של מפתח ישראלי בעל 8 שנות ניסיון עומד על כ-27,000 ש”ח, השכר של מקבילו באודסה, באוקראינה עומד על 17,600 ש”ח, כשעמיתם בקרקוב בפולין מרוויח 13,200 ש”ח בלבד. המשמעות היא שמעסיקים יכולים לחסוך כמעט מחצית מהוצאות ההעסקה של כל עובד, חסכון לא מבוטל בכלל, בעיקר כשמדובר בסטארטאפ בתחילת דרכו.

בקרקוב מפתח Front End מתחיל בשכר של 1,200 דולר השווים ל-4,220 ש”ח ומרוויח בשיאו כ-3,500 דולר או 12,306 ש”ח, קצת פחות ממפתח Full Stack בכיר שמרוויח 81 דולרים יותר בחודש – 3,581 דולר או 13,500 ש”ח. גם בפולין הארכיטקטים הם שיאני השכר עם שכר חודשי של 4,800 דולר השווים ל-16,878 ש”ח.

ומה קורה בשאר העולם?
מפתח ישראלי ממוצע עם ניסון של 5-7 שנים מרוויח כ-94,000 דולר בשנה (330,527 ש”ח), כלומר 27,500 ש”ח מידי חודש (ברוטו). מפתח בניו יורק, עם אותו ניסיון, מרוויח כ-110,000 דולר בשנה, ממש כמו מפתח בציריך ואולם בצד השני של הרשימה ניתן למצוא את פולין עם שכר שנתי ממוצע של 28,000 דולר (קצת פחות מ-100,000 ש”ח בשנה). על פי גיקטיים – השכר בישראל הוא מבין הגבוהים, מה שבהחלט מסביר את העלייה במיקור חוץ.

לא רק בגלל השכר

אבל מתברר שהשכר הנמוך הוא לא הגורם היחידי. בשיחה עם גיקטיים מסביר אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה, כי הנהירה של סטארטאפים ישראלים למיקור חוץ במדינות כמו אוקראינה נובעת ממכלול של סיבות. כך למשל חלקם פשוט לא יכול לעמוד בעלויות של גיוס כוח אדם מקומי; סטארטאפים אחרים לא מסתדרים עם הגישה של העובדים הפוטנציאליים בישראל, שמודעים לביקוש הרב שיש להם – ומנצלים אותו. נתון מעניין נוסף הוא שבעוד שתקופת ההעסקה של עובד הייטק ישראלי בארגון היא 3.2 שנים בממוצע (נכון ל-2017), עובדים במזרח אירופה מחזיקים בממוצע 5 שנים באותה החברה.

כשמסתכלים על גיוסי עובדים של חברות ישראליות בחו”ל ניתן לזהות צמיחה של עשרות אחוזים מידי שנה; עד תחילת 2017 מספר המועסקים על ידי חברות ישראליות במודל off-shore עמד על 16,000 מועסקים, ואילו בתחילת שנת 2018 המספר קפץ ל-20,000 מועסקים. מדובר בצמיחה של 25% שמגיעה בסופו של דבר על חשבון הגיוסים בישראל.