בעיצומה של הסערה בוורשה סביב הרפורמות של מפלגת השלטון, יועץ לראש ממשלת פולין מסביר את הצורך לתקן את המערכת הסגורה ביותר: “ההנחה הנאיבית ששופטים יטהרו את עצמם – כמו לצפות שהנאצים יפיקו לקחים מהעבר. לאליטות של מערב אירופה קשה להבין את המציאות של 50 שנות קומוניזם”
התקשורת מדווחת ברעש גדול על התנקשות בדמוקרטיה בפולין. הדבר מתבטא בשינויים במערכת החוק שמיושמים על ידי מפלגת השלטון, מפלגת החוק והצדק (PiS). נשמעות מילים חזקות על התנקשות בשלטון החוק, איום על הפרדת הרשויות, “פוטיניזציה” של החיים הציבוריים ועוד. אני שמח שבאדיבות צוות העריכה, אני יכול להציג נקודת מבט שונה לגבי השינויים המיושמים על ידי הממשלה בפולין.
מה הייתה המציאות בבתי משפט בפולין לפני הרפורמה? הליכים משפטיים בעניינים כלכליים, שנמשכו אפילו שמונה שנים, תרמו לפשיטות רגל רבות; בעלי חברות איבדו את הרכוש שצברו כל חייהם ומשפחותיהם התפרקו; משפט של עיתונאי ידוע שהואשם בפדופיליה נמשך יותר מ-10 שנים והרס לחלוטין את הקריירה שלו. האם זה נורמלי במדינת חוק דמוקרטית?
פולין כולה ראתה כיצד המשרד ללוחמה בשחיתות (CBA) תפס “על חם” ב-2007 את חברת הפרלמנט של מפלגת “המצע האזרחי” באטה סביצקה, מקבלת שוחד על סך 100 אלף זלוטי. אותה חברת פרלמנט אמרה שבזכות ההפרטה של שירותי הבריאות, “אפשר יהיה להתעשר במהירות ובאופן לא חוקי”. ב-19 במארס 2014 זיכה בית המשפט העליון את סביצקה, למרות שהיו ראיות ברורות. זאת ועוד, באותו זמן בית המשפט גזר עונש מאסר על ראשי המשרד הראשי ללוחמה בשחיתות שחשפו את השחיתות של סביצקה.
השופטים הם בעלי המקצוע היחידים שזוכים לאמון הציבור ולא עברו טיהור עצמי לאחר 1989. במשך שנים הייתה המערכת המשפטית סגורה בפני כל מי שלא השתייך לגילדת השופטים. הליקויים במערכת החוק הם תוצאה של הזנחת ביצוע רפורמה במערכת לאחר נפילת הקומוניזם. הפולנים קיבלו בחזרה את השפעתם על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הם בוחרים בבחירות חופשיות את הנשיא ואת הפרלמנט. עם זאת, הרשות השופטת נותרה מחוץ לשליטה דמוקרטית. בנאיביות התקבלה ההנחה שחוגי השופטים יעבירו רפורמה ויטהרו את עצמם. זה כאילו שבגרמניה שלאחר המלחמה יוותרו על דה-נאציפיקציה, חינוך מחדש ומשפטי נירנברג; זה כמו שבתי משפט של נאצים ומוסדות אחרים יפיקו לקחים מהעבר ויטהרו את עצמם.
בתי המשפט של המשטר הקומוניסטי בפולין אחראים לפשעים שלא נופלים בחומרתם מאשר אלה של הנאצים. יותר מ-3,000 פטריוטים פולנים, אנשי מחתרת העצמאות, נידונו למוות על ידם. ביניהם היה קצין המחתרת “צבא המולדת” (ארמייה קריובה) ויטולד פילצקי, שבמלחמת העולם השנייה נכלא מרצונו במחנה הריכוז אושוויץ כדי לתעד את השואה ולדווח לעולם על פשעי הגרמנים ביהודים. פסקי דין קיצוניים נגד פעילי האופוזיציה הדמוקרטית היו נורמה בפולין הקומוניסטית עד 1989, וכך גם הייתה נורמה לטשטש את הרציחות שבוצעו בפעילי האופוזיציה.
למרות כל זאת, גם לאחר 1989 רק אחד מהשופטים הקומוניסטים ששירת את מערכת הפשע לא הורשה יותר לעסוק במקצוע. אחד מבין אלפים. לשם השוואה, בגרמניה בשנת 1995 – חמש שנים לאחר האיחוד של המדינה – רק 18% מהשופטים ממזרח גרמניה הקומוניסטית המשיכו לעסוק במקצועם. כפי שראש הממשלה, מטאוש מורבייצקי, הדגיש בנאומו ביולי בפרלמנט האירופי – חלק משופטי המשטר הצבאי מתקופת הקומוניזם, שהוציאו בזמנו פסקי דין מרשיעים, עדיין נמצאים בבית המשפט העליון.
גם פוליטיקאים מהאופוזיציה רואים את הצורך ברפורמה. מועמדה של מפלגת המצע האזרחי לראשות הממשלה בבחירות 2005, יאן רוקיטה, הדגיש בראיון לתחנת TVN24 כי האליטות הפוליטיות חששו לבצע רפורמות במערכת החוק, ושיבח את מנהיג מפלגת חוק וצדק, ירוסלב קצ’ינסקי, על כך שהוא מבצע את המשימה הזו. יותר ממחצית מהפולנים תומכים בו. לפי הסקרים, קיימת דעה שלילית בנוגע לתפקוד מערכת הצדק ורק 4% סבורים ששופטים אינם נכנעים ללחצים חיצוניים. יותר משני שליש מהאזרחים תומכים ברפורמת בתי המשפט.
לאחר הבחירות בשנת 2015, מפלגת חוק וצדק, שקיבלה מנדט דמוקרטי חזק בבחירות חופשיות, התחייבה לתקן את מערכת החוק. מערכת החוק מוכרחה להיות בלתי תלויה, משוחררת מלחצים פוליטיים ובו בזמן בלתי תלויה באינטרסים של בעלי השפעה בחוגי השופטים. החשוב הוא שהשינויים אמורים לשרת את הפולנים עכשיו ובעתיד, ללא קשר לכוח הפוליטי שיקבל את הרוב בבחירות וישלוט בעתיד.
למרות מחאות מצד חוגי השופטים, מפלגת חוק וצדק חייבה להציג בשקיפות הצהרות הון של שופטים. הן כפופות לביקורת קפדנית כדי למנוע שחיתות. כמו כן, לביקורת כפופות עבודות מכניסות נוספות שמבצעים השופטים. השינוי המהותי, שנועד להגן מפני התנהגות בלתי הולמת, הוא יישום של מערכת ממוחשבת המקצה באופן אקראי שופטים לפסוק בעניינים ספציפיים. זה מעניק ערובה גדולה יותר להיעדר משוא פנים ולעצמאות של הרכבי השופטים.
מרכיב חשוב נוסף ברפורמה הוא יצירת ועדת משמעת בבית המשפט העליון, שנהנית מאוטונומיה גדולה. הוועדה תעסוק בעניינים משמעתיים של שופטים. העצמאות והשקיפות של ההליכים המשמעתיים אמורה לחזק את סמכות מערכת החוק ואת השופטים עצמם. בנוסף, יש גם הסרה של בירוקרטיה בבתי המשפט באמצעות הגבלת התפקידים המנהלתיים. כיום, כמעט מחצית מהשופטים מחזיקים בתפקידים כאלה – בערך 4,000 מתוך 10,000. הם עוסקים במטלות מנהליות במקום מה שהם אמורים לעשות – לפסוק. אנחנו גם מיישמים את העיקרון של היעדר אפשרות לשנות הרכב שופטים בהליכים שכבר החלו. שכן, השינוי התדיר של שופטים תוך כדי הליך היה סיבה מרכזית נוספת לסחבת המשפטית. האם שינויים כאלה מהווים איום על הדמוקרטיה?
לפעמים קשה לאליטות של מערב אירופה להבין את המציאות שלנו, משום שהיה להן מזל והן לא הוכרחו לחיות 50 שנה בקומוניזם. הן היו בצד הטוב של מסך הברזל. אצלנו, למרבה הצער, החיים נראו אחרת לחלוטין. כעת, הרוב הפרלמנטרי שנבחר בבחירות דמוקרטיות התחיל לתקן את מערכת המשפט בפולין, כדי להחזיר את חוש הצדק לפולנים.
הכותב אנדז’יי פאבלושק הוא יועץ לראש ממשלת פולין, מתאוש מורבייצקי