ראש הממשלה, מתאוש מורבייצקי השתתף ביום ראשון האחרון בטקס לציון יום הזכרון לפולנים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. כן, יש יום כזה בפולין והוא מצויין בכל שנה ב-24 במרץ
מורבייצקי ביקר באזור סאדאוון (Sadowne) שבמרכז פולין, כדי להוקיר כבוד למשפחה מקומית שנרצחה על ידי הגרמנים על מנת לסייע ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.
בחורף 1943 נרצחו על ידי הנאצים לאון לובקייביץ’, אופה בסדאוון, אשתו מריאנה ובנם סטפן לאחר שנתפסו מספקים ככר לחם ליהודים שהסתתרו בעיר. במהלך האירוע אמר ראש הממשלה מורבייצקי: “כיכר לחם אחת שלחה לעתים קרובות משפחות שלמות אל מות קדושים ואילו לעתים קרובות היה די בכיכר לחם אחת כדי להציל חיים. זה הגיהינום שהקימו הגרמנים על האדמה הזאת”.
בהתייחסו להאשמות על שיתוף פעולה של פולנים במהלך השואה, אמר מורבייצקי “זו הוצאת דיבה”. לדבריו, “בפולין הכבושה בידי הנאצים, כאשר יהודי נתקל בגרמני הוא הפך למת, ואילו ליהודי שנתקל בפולני היה סיכוי לשרוד. היהודים ששרדו את מלחמת העולם השנייה חייבים את חייהם במידה כזו או אחרת לככרות הלחם האלה, ולמקלט שניתן להם על ידי שכניהם הפולנים.
במכתב למשתתפים באירוע ההנצחה שיגר איגרת גם הנשיא אנדז’יי דודה שהדגיש כי יום הזיכרון לאותם פולנים שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה מוקדש לכל מי שעזר ליהודים להימלט בזמן השואה.
יום הזיכרון לפולנים שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה מתקיים ב -24 במרץ, היום בו הגרמנים הנאצים הוציאו להורג משפחה פולנית שלמה בכפר מרקובה שבדרום פולין. ויקטוריה ויוזף אולמה הסתירו שמונה יהודים בביתם במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמרץ 1944 הוצאו להורג ביחד עם ששת ילדיהם. בזמן ההוצאה להורג, ויקטוריה אולמה היתה בחודש השמיני להריונה; בתה הבכורה היתה בת שמונה.
ב -1995 הוכרו יוזף ווויקטוריה כחסידי אומות העולם על ידי ‘יד ושם’ בירושלים ובשנת 2010 העניק להם הנשיא המנוח Lech Kaczyński אות הוקרה.
מאז שנת 2018 מציין הפרלמנט הפולני, ביוזמת הנשיא אנדז’יי דודה, את ה-24 במרץ כ”יום הזיכרון הלאומי לפולנים שהצילו יהודים בשואה במלחמת העולם השנייה”.
ראש ממשלת פולין הדגיש במהלך טקס הזכרון שנערך השבוע, כי ההיסטוריה של משפחת לובקייביץ מהווה את הייצוג הטוב ביותר לאצילות שהפגינו הפולנים כלפי שכניהם. לדבריו, מי שהיה על קו הרכבת שהוביל לטרבלינקה – המקום בו הושמדו יהודים מכל רחבי אירופה. והצליח להימלט מן הרכבת בעת הנסיעה, יכול היה לסמוך על תמיכתן של משפחות מקומיות”.
